מרצים: פרופ׳ חיים טל ופרופ׳ אילנה קפלן
מספר הדווחים על גידולים ממאירים ברירית המקיפה שתלים דנטליים נמצא בעליה, בדומה לעליה בשכיחות דלקות סב השתל – פרימוקוזיטיס, ופריאימפלנטיטיס. הטיפול השכיח במצבים דלקתיים של הרירית הסובבת את השתל, שמרני או כירורגי, מיועד לאפשר חיטוי פני השתל החשופים. הרקמות המסולקות בניתוחים אלה אינן נבדקות היסטופתולוגית, ולכן קיים חסר מידע לגבי מאפייניהן. הביטוי הראשוני של ממאירויות סביב שתלים, שיכולים להיות ראשוניים או גרורות מגידולים לא אורליים, מדמה מצבי דלקת עם נפיחות, אודם ואבדן עצם, אך אלה אינם מגיבים לטיפולים המקובלים במצבי דלקת. הדמיון הקליני לדלקת נפוצה מהווה מלכודת אבחנתית מסוכנת, שמובילה לאיחור באבחנה. בחמישה מתוך המקרים שבדקנו הטיפול התעכב בשלושה-שמונה חודשים בשל אבחון שגוי. יש להדגיש כי אין הוכחה מדעית ששתלים מטיטניום או זירקוניום מעודדים התפתחות סרטן. לרוב מוחלט של החולים עם ממאירויות סביב שתלים היו גורמי סיכון לסרטן כגון עשון, ליכן פלנוס, לאוקופלקיה, ממאירות קודמת אורלית או באבר אחר.. בארה”ב בלבד הושתלו בעשור החולף כתשעה מיליון שתלים, ודווח רק על כ-20 מקרים בהם התפתחה ממאירות בצמידות לשתלים, ולכן סרטן סובב שתלים נתפס כנדיר. ואולם, נראה שהשכיחות גבוהה בהרבה מהמדווחת היות שעד היום לא נעשה מחקר פרוספקטיבי יזום אחר סרטן סביב שתלים דנטליים. נדרשת מודעות גבוהה יותר לאפשרות של ממאירות סביב שתלים, וערנות יתר בחולים עם גורמי סיכון לסרטן חלל הפה.