פרופ’ חיים טל הנו פרופסור מן המניין לפריודונטיה, ראש המחלקה לפריודונטיה והשתלות דנטליות (2018 – 1984), ומופקד הקתדרה להשתלות דנטליות ע”ש ד”ר ג’ראלד ניזניק. כיהן משך כ 10 שנים כראש ביה”ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. בוגר הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית והדסה ירושלים. התמחה בפריודונטיה (מחלות חניכיים) וברפואת הפה באוניברסיטת יוהנסבורג, שם גם סיים לימודיו לתארים מסטר בפריודונטיה ורפואת הפה, וPhD באנתרופולוגיה פריודונטלית.
נושא בתארים: עמית כבוד של האקדמיה האמריקאית לרפואת הפה, “דוקטור לשם כבוד” מאוניברסיטת קרול-דווילה, בוקרסט, ויקיר ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל. פרופ’ טל מכהן גם כפרופסור אורח מטעם אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת טורונטו. פרופ’ טל מוכר בזכות מחקרים ישומיים, ובפרט רגנרציה פריודונטלית , פיתוח ממברנות קולגן (אוסיקס), לרגנרציה פרוידונטלית , וקריוכירורגיה. כיהן כמדען קליני ראשי בחברת טקטייל טכנולוגיות בע”מ, מפתחת טכנולוגיות להשתלת שתלים ממוחשבת, ויועץ בכיר לחברות רבות בתעשיה הדנטלית. ספרו האחרון Bone Regeneration (2012) הוכרז בשנת 2014 “רב מכר” עם חציית 65,000 עותקים.
לתקציר ההרצאה לחץ כאן:
שתלים, דלקת, סרטן- מלכודת אבחנתית
מרצים: פרופ׳ חיים טל ופרופ׳ אילנה קפלן
מספר הדווחים על גידולים ממאירים ברירית המקיפה שתלים דנטליים נמצא בעליה, בדומה לעליה בשכיחות דלקות סב השתל – פרימוקוזיטיס, ופריאימפלנטיטיס. הטיפול השכיח במצבים דלקתיים של הרירית הסובבת את השתל, שמרני או כירורגי, מיועד לאפשר חיטוי פני השתל החשופים. הרקמות המסולקות בניתוחים אלה אינן נבדקות היסטופתולוגית, ולכן קיים חסר מידע לגבי מאפייניהן. הביטוי הראשוני של ממאירויות סביב שתלים, שיכולים להיות ראשוניים או גרורות מגידולים לא אורליים, מדמה מצבי דלקת עם נפיחות, אודם ואבדן עצם, אך אלה אינם מגיבים לטיפולים המקובלים במצבי דלקת. הדמיון הקליני לדלקת נפוצה מהווה מלכודת אבחנתית מסוכנת, שמובילה לאיחור באבחנה. בחמישה מתוך המקרים שבדקנו הטיפול התעכב בשלושה-שמונה חודשים בשל אבחון שגוי. יש להדגיש כי אין הוכחה מדעית ששתלים מטיטניום או זירקוניום מעודדים התפתחות סרטן. לרוב מוחלט של החולים עם ממאירויות סביב שתלים היו גורמי סיכון לסרטן כגון עשון, ליכן פלנוס, לאוקופלקיה, ממאירות קודמת אורלית או באבר אחר.. בארה”ב בלבד הושתלו בעשור החולף כתשעה מיליון שתלים, ודווח רק על כ-20 מקרים בהם התפתחה ממאירות בצמידות לשתלים, ולכן סרטן סובב שתלים נתפס כנדיר. ואולם, נראה שהשכיחות גבוהה בהרבה מהמדווחת היות שעד היום לא נעשה מחקר פרוספקטיבי יזום אחר סרטן סביב שתלים דנטליים. נדרשת מודעות גבוהה יותר לאפשרות של ממאירות סביב שתלים, וערנות יתר בחולים עם גורמי סיכון לסרטן חלל הפה.